בכל שאלה: 052-6135807

 

כאשר הדיאטה אינה מצליחה, ואנו מרגישים שאנו עושים את כל מה שהדיאטנית אמרה לנו, ובכל זאת המחוג על המשקל לא זז, זה מאוד מתסכל. ובצדק. ורבים מאיתנו יחפשו סיבות חיצוניות לחוסר הצלחה זו. אולי טיפול תרופתי כזה או אחר או הגלולות למניעת הריון הם שמונעים את הירידה במשקל? אולי התפריט לא טוב לי? אולי הלחם משמין אותי? ועוד. ויש בדיקה אחת נוספת, בה נהוג לתלות האת האשמה לחוסר הירידה במשקל. והיא בדיקה לתפקוד בלוטת התריס. גם הלקוחות שלנו וגם אנחנו הדיאטניות מקוות(בסתר ליבנו), למצוא בה את הפתרון לאי ההצלחה,(לחוסר הירידה במשקל) ואז כמובן שהרופא יטפל בבעיה ,בתרופת הפלא אלטרוקסין- ואז כולנו תקווה שהמשקל יתחיל לרדת. האומנם??? מה האמת לכך שיש דיאטות שאינן מצליחות? האם זו בעיה התנהגותית? בעיה חיצונית? והאם יש בבדיקה הזו כדי להביא לפתרון חידת אי הירידה במשקל?


בלוטת התריס הנקראת גם בלוטת המגן או תירואיד, זו בלוטה הממוקמת בחלקו הקדמי של הצוואר, מתחת לפיקת הגרון. גודלה קטן מאוד. בלוטת התריס מפרישה שני הורמונים עיקריים טירוקסין T3 וטירויודוטירונין 4T. הבעיות העיקריות הן תת ויתר פעילות בלוטת התריס. היפוטירואידיזם, תת פעילות, שכיח פי 5-6 יותר בנשים מגברים. ומשפיע גם על עלייה במשקל.


גורמים לתת פעילות הבלוטה יכולים להיות מחסור קיצוני ביוד(כיום פחות שכיח), פגיעה בבלוטה- אשימוטו תירואידיטיס, חוסר איזון הורמונלי, מתחים נפשיים, ניתוח או הקרנות, תזונה לקויה, הפרעות בתפקוד בלוטת יותרת המוח, הריון.
הסימפטומים בהיפוטירואידיזם משתנים מאוד ויכולים להיות חולשה ועייפות, רגישות לקור, עלייה במשקל, עצירות, עור יבש, בצקת,ירידה בשמיעה,דכאון, כאבי מפרקים, מאמץ או קושי בנשימה, הגדלה של הלשון, פגיעה בזכרון, חולשת שרירים, התכווצות שרירים, חוסר פוריות, דופק נמוך, גויטר(הגדלה בבלוטה),היפרליפידמיה(כולסטרול  גבוה), היפונתרמיה(נתרן נמוך), אנמיה.


אבל כמה בעצם יש השפעה של "עלייה במשקל" באופן ממשי? הנתונים מדווחים על עליה של בסה"כ 3-4 ק"ג. אמנם מאוד קשה לרדת במשקל כאשר יש תת פעילות בבלוטה אך, עדין אפשרי , בקצב איטי. כלומר אלה אינם נתונים שמצדיקים עלייה גדולה במשקל או תקיעות לנצח. הבעיה שאנחנו רוצים תוצאות ומייד. ואם התאמצנו ולא ראינו תוצאות, נמהר להרים ידיים, וכך באמת אין שום סיכוי, לרדת במשקל.


סיבות נוספות לחוסר ירידה במשקל ע"פ רוב הן התנהגותיות. כלומר, אנחנו אוכלים יותר מכפי שגופנו זקוק לו (רעב רגשי) ומכאן נוצרת עלייה במשקל. כתוצאה מהרגלי תזונה שאינם נכונים, חוסר עשיית פעילות גופנית, אכילה בהיסח הדעת, נשנושים. בנוסף, הזכרתי קודם את היאוש המהיר שמשתלט על מי שלא יורד בקצב שקבע לעצמו – (בקו לינארי למאמץ שהושקע) ואז אוכל יותר.


ובכל זאת(אתם שואלים) למה יש אנשים שתקועים במשקלם ואין בעיה בבלוטת התריס? ונניח שכן עושים הכל ע"פ "ההמלצות"?


אולי כי חילוף החומרים של גופם התרגל אפילו לצריכת הקלוריות המועטה וכבר אין מאיפה להוריד? אולי המתח ולחץ התמידי שסובב אותם תוקע אותנו? אולי רגישות למוצרי מזון מסויימים? אולי אפילו אוכלים מעט מידי ? תהה התשובה אשר תהה ואולי גם אין לכך גם תשובה. וגם אין זמן מוגדר עד מתי ישארו באותו משקל ללא שינוי. במידה ונצליח לקבל עובדה מאכזבת זו. נשאל את עצמינו שאלה פשוטה: איך אנו מתכוונים להעביר את השנים הבאות? בהנחה והמשקל נשאר כמות שהוא? האם אנו בוחרים בתסכול מתמיד, אכזבות, עלייה יומית על המשקל חורץ הגורלות? איסורים ורגשות אשם על כל אוכל מענג? או שמא נבחר מתוך קבלה של עצמנו, מיקום המשקל בחיינו יקבל פרופורציה חדשה, ונוכל לחיות חיים מלאים יותר ושלווים יותר? עם פחות פחד מהשמנה ורדיפה מיאשת אחר המשקל. ונמשיך אולי אף ביתר קלות לאכול בריא ולעשות ספורט רק כי זה עושה לנו טוב, ושומר עלינו בריאים, פשוט ממקום אוהב ומקבל. הבחירה כמו תמיד נמצאת אצלינו.

 

 


המאמר מצא חן בעינייך? יש לך שאלה? הערה? מעונינת לשמוע פרטים על תהליך ליווי אישי? את מוזמנת להשאיר לי שם וטלפון ואחזור אלייך בהקדם:)