בכל שאלה: 052-6135807

 

לחם האם הוא בהכרח משמין?

 

לחם בימנו הוא מוצר בסיסי אותו אוכלים לעיתים גם כמה פעמים ביום. נוח להתנייד איתו. לקחת אותו כסנדביץ ליום סיבובים או לעבודה, לא תופס הרבה מקום ויחסית עמיד לכמה שעות. אבל האם הלחם הוא בהכרח משמין? האם יש הבדל בין סוגי הלחם השונים? האם לחם מסויים יגרום להשמנה ולחם אחר לא? לחם אחד ישביע יותר מאחר? כמה לחם צריך לאכול כדי שיהיה משמין? והאם ניתן לרדת במשקל מדיאטת לחם? איפה האחריות שלנו? האם נאלץ להימנע ממזונות מסוימים כדי לשמור על המשקל או שמא יש פתרון באכילה אינטואיטיבית, אכילה הקשובה לגופינו?

 

היום יש מספר עצום של סוגי לחמים לחם מקמח מחיטה מלא, קמח לבן, קמח אחיד(40% 60%), קמח קוסמין, קמח שיפון מלא לא מלא, עם גרעינים בלי גרעינים, חיטה נבוטה או טרום נבוטה, עם שמרים בלי שמרים, ה"צרכן הפשוט"יכול לקבל מכל המגוון הזה סחרחורת ובאמת קשה לדעת מה לבחור .
הלחמים המומלצים יותר הם הלחמים המלאים, הם מכילים סיבים תזונתיים, מועשרים בויטמינים וחומצות שומן חיוניות וגם משביעים יותר. לחם לבן אינו משביע באותה המידה ומתעכל גם פחות טוב. לחם עדיף להכין לבד ולא לקנות קנוי. כיוון שהלחמים הקנויים כיום מכילים המון תוספי צבע מאכל, משמרים, מווסתים ומייצבים, ממתיקים מלאכותיים, שומנים שחלקם מוקשים, סוכרים מעובדים שזה ממש כבר לא המוצר הבריא של פעם שמכיל בעיקר קמח איכותי+מים. שזה מה שבגדול לחם אמור להכיל.


אנשים הסובלים מנפיחות בבטן או יש קיבה רגישה, מומלץ לאכול לחם ללא שמרים. לחם ארוז מכיל חומר משמר אם מכינים בבית או קונים במאפייה טובה ניתן לחסוך את החומר המשמר שזה משפר את איכות הלחם.


בנוסף לכך לחם ניתן לשמור במקפיא, ולהאריך את חיי המדף שלו, ולקחת אותו איתנו כמעט לכל מקום, ומכיוון שהוא כל כך נוח הוא גם מאוד נפוץ. ברוב במסעדות ובתי הקפה מוגש בתחילת הארוחה או כחלק מהארוחה, ידעתם שניתן לבקש סלט בלי לחם?!


 השמנה, כלומר עלייה במשקל אינה יכולה להגרם מסוג מזון כלשהו. מפתיע ? אולי כן אולי לא. אני רוצה לשבור כאן מיתוס. למרות שכולם יודעים שבורקס זה משמין, הוא לא משמין. אין אוכל משמין. יש אוכל לא בריא, יש אוכל לא משביע, יש אוכל שאנחנו בוחרים לאכול ממנו בכמויות גדולות- ולכן אנחנו נשמין(כמובן למי שיש נטייה להשמנה כי יש אנשים רזים שלא משנה כמעט מה יאכלו לא ישמינו, אתם בטח מכירים אותם, אלא האנשים שאנחנו פחות אוהבים...)

 

הכוונה כאן היא בלקיחת אחריות על הכמות שאנחנו אוכלים ועל מה שאנחנו מכניסים לפה. קל להגיד אוכל משמין, ולמחוק אותו מהרפרטואר מצד שני, ברוב המקרים האלה, האוכל ה"אסור" הופך להיות מפתה, ומגרה פי עשרות מונים ואז שכשאנו כבר נשברים או מרשים לעצמנו לאכול ממנו, נמצא את עצמנו אוכלים ממנו בכמויות גדולות מאוד ולא בפרופורציה.


ולהוכחה לכך אציין את דיאטת הלחם של אולגה רז, דיאטה בה אוכלים בעיקר לחם קל או לחם רגיל עם מריחה דקה, ביצה ומנת חלבון(חזה עוף/דג) בצהריים, וירקות כמובן. רוב האוכל מבוסס על לחם, ואנשים שמתמידים בה יורדים יפה מאוד במשקל. הבעייה בדיאטה הזו שהיא חד גונית ולאחר תקופה מוגבלת, אנשים ימאסו בה ויתחילו לחפש גיוון. אך מבחינת התכלס היא מספקת את הסחורה קרי, ניתן לרדת איתה במשקל.


מה שצריך לשים לב לגבי כל סוגי הלחמים: פרוסה רגילה השוקלת 30 גרם, מכילה כ80 קלוריות, לחמניה או פיתה מכילה ערך קלורי של  3-4 פרוסות לחם, גבטה מכילה 4-5 פרוסות כנל בגט, בייגל מכיל 4-5 פרוסות לחם ,פיתה עירקית 8 פרוסות לחם .

 

אנחנו צריכים להיות אחראים על הכמויות שנכנסות לפינו. הבעיה בתרבות שלנו "שצריך" לסיים מהצלחת ולגמור את מה שקנינו, אנו יכולים להזמין בגט ולדחוס אותו פנימה כי זו הארוחה למרות ששבענו כבר בחצי שלו, וזו נקודה חשובה לשים אלייה לב. אם נאכל לאט ובהקשבה לגופינו נוכל להרגיש מתי אנו שבעים, ואם כך נוכל להשאיר את העודפים בצלחת ללא רגשות אשם, או לשמור לאחר כך, חסכנו משמעותית בקלוריות וגם שיפרנו את התחושה הכללית שאנו לא כבדים או מפוצצים וקשה לנשום. מצד שני אם אכלנו יותר והרגשנו ממש שבעים, תחושת הרעב לא תופיע מהר כמו אם היינו אוכלים פחות, ואז אכלנו פחות ונוצר איזון מבחינה קלורית. וכך ניתן לאכול כל אוכל שנחפוץ בו, ולהשאר מאוזנים הסוד הוא בהקשבה לגוף. נשמע נהדר וקסום. זו דרך שנקראת אכילה אינטואיטיבית וזו עבודה אך על ידי תרגול ואימון ניתן להגיע לשם, ולהצליח להנות מכל אוכל ללא רגשות אשמה, לשמור על משקל תקין ולהראות ולהרגיש נהדר.

 

 


המאמר מצא חן בעינייך? יש לך שאלה? הערה? מעונינת לשמוע פרטים על תהליך ליווי אישי? את מוזמנת להשאיר לי שם וטלפון ואחזור אלייך בהקדם:)