בכל שאלה: 052-6135807

 

 

 

הדיאטה המשמינה- מפתיע אך נכון
גאיה פינקל תזונאית קלינית הוליסטית ומטפלת לאיזון אכילה רגשית

 

היום הדרך המוצעת לרדת במשקל היא דיאטה. כולם עושים דיאטה. יש אלפי סוגי דיאטה. אך משום מה מגמת ההשמנה לא יורדת ולהיפך היא אפילו עולה. אז אם מצאנו את השיטה הנכונה, למה אנשים לא באמת יורדים ואם הם כבר כן יורדים, למה הם לא מצליחים לשמור על זה לאורך זמן?

 

הורגלנו לחשוב שאין לנו כוח רצון, ושאם נתאמץ רק עוד קצת הפעם נצליח לשמור על המשקל ו/או לרדת. לא נראה לכם מוזר שכל הרבה אנשים חכמים, אינטליגנטים, מוכשרים לא מצליחים לשמור על משקל?? אולי הבעיה היא לא בנו??? אולי הבעיה היא בדיאטה??

 

אז כן הדיאטה, כל דיאטה בנויה בצורה כזו שיש לה התחלה ויש לה סוף. כאשר יש גבולות והגבלות כלשהן למשל רק 18 נקודות או רק 1200 קל או בלי סוכרים ובלי בורקסים וזה אסור וזה מותר , מה שקורה לנו פסיכולוגית שאנחנו לוחצים את עצמינו ומשכנעים את עצמנו להחזיק רק עוד יום ועוד יומיים ומחכים שכבר נרד במשקל ושוב יהיה לנו מותר לאכול יותר ומכל אותם מזונות 'אסורים'. המזונות ה'אסורים' הופכים להיות אישיו בשבילנו ועכשיו אנחנו רוצים לאכול אותם דווקא כי הם 'אסורים'.

ככל שהדיאטה כסאחיסטית יותר, הירידה במשקל מהירה יותר( למשל בדר חרמון יכולים לרדת כ20 קג בחודשיים) ומצד שני העלייה במשקל גם היא מהירה יותר ולמשקל גבוה יותר מהמשקל ההתחלתי. וזאת כיוון שכשיורדים במשקל מפרקים שרירים. השרירים זו המסה הפעילה ששורפת אנרגיה, ולכן מיד שהתחלנו לאכול טיפה יותר הגוף עולה במשקל. כיוון שהגענו למשקל גבוה יותר, כבר לא בא לנו לוותר ומתחילים דיאטה חדשה..ומתחיל מעגל מרושע של דיאטות שיש לו התחלה ואין לו סוף.

דיאטה מעצם היותה הגבלה כלשהי יוצרת הרעבה מוחית  או חסך פסיכולוגי. לרוב האנשים שעושים דיאטה מרגישים עצמם מסכנים יותר, מקופחים יותר, מתוסכלים, ומדוכאים (להם אסור, הם שמנים). התחושה הזו שאני לא בסדר עכשיו, כמו שאני ושאני צריך להשתנות, אחרת לא אוכל ללכת לים, אחרת לא אמצא בן זוג, אחרת לא אראה יפה, פוגע בדימוי העצמי, בביטחון העצמי. דבר שמוביל למצבי רוח ירודים. מצבי רוח ירודים יגרמו לנו לחפש מזור לתחושה הנוראית הזו והפתרון כמובן הוא אוכל. רצוי מתוק וטעים כזה שיודע גם לנחם. עוד סיבה לכישלון הדיאטה.


אנשים יורדים במשקל לא לפי הקשבה למבנה גופם הגנטי. כלומר כל גוף הוא שונה מהאחר ולא כולנו נועדנו לשקול אותו הדבר ולהראות אותו הדבר. אנשים אמיתיים באים בכל הצורות והגדלים. אבל הבעיה שיש נורמה שאישה צריכה לשקול בממוצע 60 ק"ג ולהראות דחליל. ואז אנחנו מנסות ומנסים לרדת עוד ועוד לאכול פחות ופחות לא מתוך הקשבה לגוף, עד שנראה כמו בפרסומת בטלוויזיה או כמו הבובה בחלון הראווה, ואנחנו אוכלים הרבה מתחת לצרכי גופנו. הגוף מתנגד לזה צועק ונלחם בנו ע"י תיאבון מוגבר, עצבנות, מצבי רוח, דיכאונות, התפרצויות זעם, רעב, מחשבות אובססיביות על אוכל עד שאנחנו נשברים.

להקשיב לגוף ולקבל את משקלו הגנטי אומר לעשות ככל שביכולתנו לאכול לאט, לסיים שאנחנו שבעים ומרוצים, לא להיות רעבים,(בטח שלא בכוונה) לא לאסור על עצמנו מאכלים שמאוד רוצים, להשתדל לאכול אוכל מזין ובריא מתוך אכפתיות והערכה לגוף שלנו שמשרת אותנו בנאמנות, לעשות פעילות גופנית מהנה בתדירות שנעימה לנו. כשאנו עושים כל זאת ועוד משקל הגוף מתאזן על משקל שנכון לו. ובקצב שנכון לו. אצל כל אחד זה שונה. ולפעמים יורדים במשקל הגוף נעצר לתקופה ואז אח"כ שוב פעם יורד. עלינו לקבל את זה ואת המשקל כמו שאנו מקבלים את הגובה שלנו ולא מנסים להלחם בו. ממקום כזה נקבל חופש מהאוכל ומאכילה רגשית, חופש מדיאטות.

אנחנו נלחמים בדבר הלא נכון. הסיבה להשמנה היא פנימית. המשקל הוא מנגנון הגנה שלנו כדי שלא נצטרך להתמודד עם הדבר האמיתי. הדבר האמיתי יכול להיות לפעמים התחושה שאני לא מרגיש בעל ערך, שקשה לי להתמודד עם רגשות מסוימים. האוכל דוחף את הרגשות למטה, מדכא אותם ומעלה התעסקות חדשה שטחית- "למה אכלתי" "לא הייתי צריך לאכול". כל עוד לא נבין למה אנחנו באמת אוכלים, מה הרווח שלנו, עם מה אנחנו לא מתמודדים. לא נוכל לעשות שינוי אמיתי מהמקור ותמיד נחזור לאכילה העודפת.
ככל שאנו יותר מודעים לאלה אנחנו יכולים לעצור התנהגויות אוטומטיות ולהיות בבחירה מלאה.
ממקום כזה שיש בו בהירות ומודעות נצליח לשמור על המשקל התקין שלנו לתמיד.

 

ולסיום: אין דבר העומד בפני הרזון !

 

מוזמנים לבוא ולנסות.
גאיה פינקל כהן
www.gdiet.co.il

לשאלות או הבהרות ניתן ליצור איתי קשר בטלפון או במייל 0526135807, gayafinkel@gmail.com


המאמר מצא חן בעינייך? יש לך שאלה? הערה? מעונינת לשמוע פרטים על תהליך ליווי אישי? את מוזמנת להשאיר לי שם וטלפון ואחזור אלייך בהקדם:)