למרות שקיבלת הערה מאחות של הבית ספר, ואולי גם הרופא זרק הערה, רגע לפני שאת לוקחת את הילד לדיאטנית,
שבונה לו תפריט ומוציאה את כל הממתקים מהבית…
שווה לעצור ולשאול באמת:
האם בכלל יש בעיה עם המשקל של הילד?
הנה 7 סיבות נפוצות שבגללן לא תמיד נכון להתערב:
סיבה ראשונה – כי לא כל גוף אמור להיראות אותו הדבר
יש ילדים עם מבנה גוף רחב יותר, וזה טבעי.
גנטיקה, מבנה עצמות, קצב חילוף חומרים –
לא כולם אמורים להיות רזים, וזה בסדר גמור.
אם שני ההורים או אפילו רק אחד מהם עם מבנה גדול/בעודף משקל זה יכול גם להסביר
סיבה שנייה כי הגוף לפעמים “מתכונן” לגדילה
הרבה ילדים עולים קצת במשקל
לפני קפיצת גובה משמעותית.
התערבות מוקדמת עלולה לפגוע בתהליך טבעי ובריא.
סיבה שלישית כי המדדים הרפואיים תקינים והאחוזונים לא השתנו
אם הילד:
מתפתח יפה, פעיל, סקרן וחיוני
בדיקות הדם תקינות
ילד שלא “קפץ” באחוזונים אלא גדל בקצב קבוע –
גם אם הוא לא רזה –
לא בהכרח צריך שינוי.
ואז המשקל לבדו לא בהכרח מספר סיפור של בעיה.
סיבה רביעית כי זו לעיתים אי־נוחות שלנו, לא שלו
השוואות לכיתה, לגן, לרשתות.
הערות מהסביבה.
פחדים שלנו כהורים.
לפעמים יש הורה מאוד רזה או אח מאוד רזה ואז בהשוואה אליו הילד "השמן" כאילו נראה גדול,
אבל בעצם זה רק בהשוואה ואולי המשקל שלו בעצם תקין.
הערות מאחרים יכולים להשמע מכל מיני סיבות, צריך לבחון את זה ברצינות
סיבה חמישית כי התמקדות במשקל עלולה ליצור נזק
ילדים לומדים מהר מאוד:
“הגוף שלי לא בסדר”
“משהו בי צריך תיקון”
וזה עלול להוביל ל:
אכילה רגשית
הסתרת אוכל
בושה
דימוי גוף נמוך
…דווקא מתוך רצון טוב.
סיבה שישית כי האוכל הוא לעיתים שפה רגשית
עלייה במשקל יכולה להיות תגובה לתקופה:
שינוי, מתח, עומס רגשי, מעבר, קושי חברתי.
האוכל הוא לא הבעיה –
הוא הפתרון שהילד מצא. ואז ההתערבות התזונתית עשויה רק להחמיר את המצב הרגשי
ואז להחמיר עוד את המצב של האכילה.
במצב כזה כדאי שלפני ההתערבות נבין קודם :
מה קורה בבית
מה קורה מחוץ לבית
מה הילד באמת מרגיש
ומה הוא צריך מאיתנו
סיבה שביעית – כי התנהגות האכילה של הילד היא נורמלית
הוא אמנם אוכל גלידה, עוגות, וממתקים
אבל יש ילד שלא??
הוא אוכל עוגה כי כולם אכלו – לא יותר מאחרים
הוא משאיר לפעמים בצלחת
לפעמים גם לא אוכל בכלל
כלומר אם כל המשפחה אוכלת מתוקים – הגיוני שגם הוא יאכל
אז מתי כן לבדוק?
כשיש:
שינוי חד מוסבר או לא מוסבר במשקל
כשאנחנו במצוקה ודואגים לו- לפעמים התהליך הוא בכלל בשבילנו
אכילה בכמויות ממש גדולות ושונות מהרגיל
מצוקה רגשית
פגיעה בתפקוד
בדיקות לא תקינות
כשהילד מבקש – (נבדוק אם זה נכון)
ואז – לא דרך ביקורת,
אלא דרך התבוננות רחבה ומקצועית.
לפני שנשאל
“איך לגרום לו לרדת במשקל?”
אולי כדאי שנשאל:
האם יש כאן באמת בעיה – או פחד?
האם ההתערבות תעזור – או תפגע?
איך נוכל להיות סביבה בטוחה ולא לוחצת?
אם הנושא הזה מעסיק אותך, מבלבל או מטריד –
אפשר לדבר עליו.
בסקרנות ובעיניים טובות