חופש גדול, אתגרים גדולים איך לנווט בין תזונה בריאה למציאות הורית

כשהשגרה נעלמת, הבעיות מתחילות

השעה 12:00 בבוקר, אתם בקניון כבר שעה, והילד מבקש את הממתק השלישי. אתם מרגישים את עצמכם מתחילים לרתוח מבפנים, שומעים את עצמכם אומרים "לא!! די כבר!" בטון חד יותר ממה שהייתם רוצים. ואז מגיעה התגובה המאוכזבת של הכעס והבכי ונסיונות שציפיתם לה וממנה חששתם…

זה החופש הגדול. הילדים בבית, השגרה התפוררה, והמאבק סביב אוכל הפך לחלק בלתי נפרד מהיום. אם זה נשמע מוכר, אתם לא לבד.

למה החופש הגדול מסבך הכל?

היעדר מבנה = כאוס תזונתי
בזמן הלימודים, יש מבנה ברור: ארוחת בוקר, עשר בבית הספר, צהריים, וכן הלאה. בחופש, הגבולות בין הארוחות מטושטשים. הילדים מסתובבים בבית, רעבים "פתאום", ומבקשים חטיפים כל הזמן.
ואם קודם היה קושי לשמור על מסגרת כלשהי וזמני ארוחות בחופש הגדול הקושי מתגבר.

שעמום = אכילה רגשית
אוכל זה לא רק אוכל. זה אף פעם לא היה רק אוכל. אוכל הוא שם קוד לכל רגש וצורך שיש לנו. צורך בביטחון, בחיבור, בקרבה, באהבה, במילוי כזה או אחר. כמובן שגם לשעמום. "אמא, אין לי מה לעשות" מתרגמת לעתים קרובות ל"אני רוצה משהו טעים". הילדים לומדים מוקדם לקשר בין שעמום לאכילה, ובחופש הגדול השעמום מגיע לשיאים.

לחץ חברתי ופעילויות
בריכות, קייטנות, גינת משחקים, סיבוב בקניון, מפגשי חברים – כל פעילות כרוכה באוכל. אחרי שעתיים שלוש מהארוחה הקודמת גם מתעורר רעב אמיתי. בנוסף לחשקים ולפיתויים. הסביבה שלנו יורת המון לחץ חברתי והמון פיתויים. כשכל הילדים סביב אוכלים גלידה, וסוכריות קשה מאוד לעמוד בלחץ שהילד/ה שלכם מפעילים עליכם.

המחיר הנפשי על ההורים

"אני מרגישה כמו שוטרת של אוכל בבית שלי עצמי," אומרת שרה, אמא לשניים. "אני לא רוצה להיות האמא הזאת, אבל אני לא יודעת איך אחרת."

הקונפליקט הפנימי הזה מוכר להרבה הורים. מצד אחד, אתם רוצים לשמור על בריאות הילד. מצד שני, אתם רוצים לשמור על יחסים חמים ונעימים. כשהשניים מתנגשים, המתח בבית עולה. הילד יכול להעלב ולהחזיק עלבון וכעס שעות ארוכות. יכולות להאמר מילים קשות ולא נעימות שמשאירות תחושה קשה לאורך זמן.

מעגל הקסמים של אשמה
1. הילד מבקש ממתק
2. אתם אומרים לא
3. מתפתח ויכוח
4. אתם מרגישים אשמה על הטון החד
5. לפעמים אתם מתרככים, לפעמים נשארים עקשניים
6. בכל מקרה, אתם מרגישים לא בנוח, שנכשלתם

הפתרונות הקיימים (וגם למה הם לא עובדים)

"פשוט תאמרו לא"
הייתם שמחים, אבל זה לא כל כך פשוט. ילדים צריכים להבין 'למה' אתם אומרים לא, ועוד יותר חשוב – הם צריכים לחוש שהם שותפים לתהליך, לא קורבנות של החלטות שרירותיות. וככל שהגיל עולה זה הופך להיות עוד יותר חשוב.

"תביאו רק אוכל בריא הביתה"
זה עובד חלקית, אבל מה קורה בפעילויות חוץ? ומה עם הילדים שיוצאים לחברים או לקייטנה? בעצם אין לנו שליטה מלאה, ומניעה של אוכל בבית יגרום להם לרצות לא להיות בבית ועשוי להגביר את המלחמה. בנוסף, איסור מוחלט יוצר חשק עוד יותר גדול.

"תתנו להם להתנסות בבחירות"
רעיון נהדר, אבל איך עושים את זה בפועל? איך נותנים חופש בחירה מבלי שהילד יבחר רק בממתקים?

הגישה החדשה: מבנה גמיש ותקשורת ברורה

יצירת מבנה חדש לחופש
במקום להיכנס לכאוס מוחלט, אפשר ליצור מבנה חדש שמתאים לחופש:

"זמני אוכל קבועים" – גם אם השעות שונות, עדיין יש ארוחות קבועות ומוגדרות.

"חטיפים מתוכננים" – במקום לתת חטיף בכל פעם שמבקשים, יש זמנים מוגדרים לחטיפים. הילד יודע מתי זה מגיע.

"סוף השבוע = זמן מיוחד" – מותר יותר דברים מיוחדים, בצורה מתוכננת ולא אימפולסיבית.

שפה חדשה סביב אוכל
במקום "זה לא בריא" או "זה רע לך", אפשר לדבר על:
– "זה אוכל לזמנים מיוחדים"
– "בואו נחכה לזמן החטיף"
– "מה הגוף שלך צריך עכשיו?"

הפיכת הילד לשותף
"מה אתה חושב, איך נוכל לארגן את החטיפים השבוע?" זה לא אומר לתת לילד לחליט הכל, אלא לתת לו תחושה של שליטה ושותפות.

כשזה נעשה מסובך יותר – ילדים עם עודף משקל

עבור הורים לילדים עם עודף משקל, החופש הגדול יכול להיות מאתגר במיוחד. יש את הדאגה לבריאות הילד, הלחץ החברתי, והרצון לא לפגוע בדימוי העצמי של הילד.

המלכודת של "דיאטת הילדים"
הרבה הורים מנסים לשים את הילד על "דיאטה" או להגביל אוכל בצורה דרסטית. זה לא רק לא עובד – זה יכול לפגוע ביחס הילד לאוכל לטווח הרחוק.

הגישה המומלצת
– התמקדות בהרגלים, לא במשקל
– הדרגתיות – שינויים קטנים שנבנים לאט
– כל המשפחה מעורבת – לא רק הילד משנה הרגלים
– שמירה על השמחה – אוכל צריך להישאר דבר נעים

המפתח: הילד יודע מה לצפות ומתי. הוא לא צריך לבקש, להתחנן, או להיכנס לקונפליקט. זה פשוט הזמן לזה.

סימנים שמצביעים על כך שצריך עזרה מקצועית

לפעמים המצב מסתבך מעבר למה שהורים יכולים להתמודד איתו לבד:

– הילד מסרב לאכול רק דבר אחד או שניים
– יש התקפי זעם קיצוניים סביב אוכל
– המשקל של הילד עולה בצורה מדאיגה
– יש דפוסי אכילה חשאיים/ גניבת מזון
– המתח בבית מתמיד וקשה

במקרים כאלה, ליווי מקצועי יכול לעזור לכל המשפחה למצוא את הדרך הנכונה.

מה שכל הורה צריך לזכור

החופש הגדול הוא זמן יפה עם הילדים. אל תיתנו לקונפליקטים סביב אוכל לקחת את זה מכם. עם קצת תכנון, הרבה סבלנות, וגישה חדשה, אפשר להחזיר את השקט והשמחה הביתה.

זכרו: אתם לא לבד במאבק הזה. כל הורה עובר דרכים דומות. החשוב הוא למצוא דרך שמתאימה לכם ולמשפחה שלכם.

הילדים שלכם צריכים אתכם רגועים ובטוחים, לא מושלמים.

—

הכותבת היא דיאטנית קלינית המתמחה בליווי הורים לטיפול בהשמנת ילדים. היא מאמינה שכל משפחה יכולה למצוא את הדרך שלה ליחסים בריאים ושמחים עם אוכל.