טיפול בהשמנת ילדים
איך לעזור לילד שלך לרדת במשקל מבלי להרוס את מערכת היחסים
רוצה לדעת איך לגרום לילד שלך לאכול במידה?
רוצה לגדל ילד/ה בריאה עם בטחון עצמי?
רוצה לדעת איך להפסיק להיות ה"שוטר/ת"?
רוצה ילד שמצליח לאכול בריא ולווסת את עצמו?
הירשמו חינם לוובינר בנושא השמנת ילדים
רוצים לעזור לילד\ה שלכם בנושא השמנת ילדים? הירשמו עכשיו לוובינר חינם עם טיפים וכלים להדרכת הורים בנושא השמנת ילדים.
הוובינר יערך בתאריך ה-8-07-2024 בשעה 20:00
השמנת ילדים ובני נוער
במאה השנים האחרונות חלה עלייה ניכרת בשיעורי ההשמנה בקרב אוכלוסיית העולם המערבי. נכון לשנת 2017 אחד מכל שישה ילדים במדינות אירופה סובל מעודף משקל או מהשמנה. להשמנת ילדים ובני נוער יש השלכות נרחבות בטווח הקצר והן בטווח הארוך. השמנה היא גם בעיה בעלת השלכות חברתיות ופסיכולוגיות, ועלולה לגרום לבעיות בריאותיות של ממש.
מאז הקורונה בעיית ההשמנה של ילדים גברה. מרבית ההורים חסרי אונים מול התופעה. מנסים ככל יכולתם לעזור לילדים, אך לרוב ללא הצלחה.
השפעה על מערכת היחסים
ההורים מנסים בכל מיני דרכים (לחץ, כעס, הסברים, עקיצות, השוואה לאחים האחרים, הבטחת פרסים ועוד) לגרום לילדים לאכול פחות מתוך רצון להגן עליהם ולמנוע מהם סבל. כאשר ההורים רואים שהילד ממשיך לאכול ללא שליטה– לרוב הלחץ והתסכול יעלו והם יגבירו את הפעלת הלחץ על הילדים. מה שלרוב פוגע בחווית הביטחון והנוחות של הילד בבית.
כיוון שהאכילה לרוב יושבת על קושי כלשהו או על צורך כלשהו – הילדים לא מצליחים לעמוד 'במשימה' של לאכול פחות. והם חווים גם את האכזבה שלהם מעצמם וגם את האכזבה והכעס של ההורים. מתוך פחד ובושה לאכול כפי שהם רוצים, חלקם יתחילו לגנוב אוכל ויפסיקו לשתף את ההורים במה עובר עליהם. שני הצדדים ירגישו ריחוק ומתיחות. והילדים רק ימשיכו לאכול יותר ויותר.
איך ניתן לעזור לילדים?
הגישה בטיפול בהשמנת ילדים ובני נוער מבוססת על כמה עקרונות- הבנת חלוקת התפקידים בין ההורים לילדים. נעשה סדר ונבין מה עובד ומה לא עובד. איפה אנחנו צריכים להשקיע את המאמצים שלנו כהורים ואיפה המאמצים שלנו – מייצרים דווקא נזק.
נלמד איך לארגן את הבית בצורה מיטבית, מה כדאי לקנות ולהכין, איך לתמוך בילד באמת וללא מאבקים.
נלמד איך לרתום את הילד לשיתוף פעולה ככל הניתן ונלמד איפה עלינו לשחרר את האחיזה והשליטה.
קריאת הכיוון היא לאכול בריא ולהישאר בטווח השפוי. לשים מטרות ריאליות. לשמור על מערכת היחסים בין ההורים לילדים במקום בטוח. מערכת יחסים בטוחה היא עוגן הכרחי להתפתחות תקינה של הילד. ההימנעות מלהיכנס על מאבקים ומריבות סביב שולחן האוכל היא עצומה.
היא תאפשר ערך עצמי ודימוי עצמי חיובי שממנו הילד מצליח לרכוש הצלחות ותחושת מסוגלות בחייו הבוגרים. נלמד איך לתמוך בילד ולעזור לו לבנות ביטחון עצמי ודימוי גוף חיובי. וסביב זה יש לטפח אורח חיים בריא ככל הניתן.
מה תקבלי בתהליך?
תייצרי אורח חיים בריא יותר בבית
תהי רגועה שאת/ה עושה הכי טוב שאפשר
תדעו מתי נכון להציב גבולות ומתי לשחרר
ילד בריא עם דימוי גוף ובטחון עצמי חיובי
תדעי איך לדבר עם הילדים על נושא האוכל והמשקל
תייצרי מערכת יחסים נעימה ובטוחה בבית
תדעו איך לייצר בילד מוטיבציה לשינוי
מי אני?
גאיה פינקל – מטפלת לאיזון אכילה רגשית ומלווה תהליכי התפתחות. אני בתחום הטיפול כ-18 שנה.
דיאטנית קלינית B.Sc, מרצה במכללת תלתן לרפואה משלימה ומנחת קבוצות.
גדלתי כילדה שהרגישה שמנה, ולמדתי להתבייש ולהסתיר את הגוף שלי ולאכול בסתר. בבית היו עסוקים ברזון ובהשוואות ולמדתי שאני לא נראית טוב והייתי עסוקה שנים בלופים של דיכוי עצמי. עברתי תהליך של כעס, השלמה וריפוי מול חווית הילדות וההורים שעשו את ההכי טוב שלהם ובדרך יצא בדיוק הפוך.
היום אני מרגישה שליחות לעזור להורים ולילדים להצליח להביא שיח בריא ומקדם שמעודד התנהלות בריאה בבית, יחד עם טיפוח מערכת יחסים אוהבת ורכה עם הילד/ה.
למי מתאים הליווי וההדרכה?
להורים שרוצים לתמוך בצורה בריאה ושפויה בילדים בעודף משקל
להורים שמרגישים חוסר אונים מול ההתנהלות התזונתית של הילד/ה
להורים שמבינים שהם מודל חיקוי עבור הילדים שלהם
להורים שיש להם פניות כלשהי לעשות שינוי
להורים אמיצים שמוכנים/ות להתבונן פנימה אל עצמם
איך מתחילים?
אנחנו מתחילים ממפגש ראשון של אבחון בן שעה, בו נבין את המורכבות המשפחתית הספציפית שלכם. המפגש ייערך ללא הילדים. ורצוי ששני ההורים יגיעו למפגש. אשמע את הסיפור המשפחתי סביב נושא המשקל של הילדים, אופן אכילתם ומקומו של האוכל בחייהם ובחיי המשפחה כולה. בסיום המפגש תקבלו משימות לשינוי, משימת תצפית וקביעת מטרות לטיפול. ונוכל לשקול יחד האם יש צורך לשלב את הילד בתהליך. ונוכל להבין את אורך הסדרה הנכונה לכם(כמות המפגשים). לעיתים קרובות אפילו תהליך קצר של 3-4 מפגשים מביא לשינוי משמעותי מאוד שמשם המשפחה ממשיכה לבד. יחד עם זאת לכל משפחה ולכל ילד יש את הצרכים הייחודים שלה ולכן אורך הסדרה יכולה להשתנות ולהתארך.
הנושאים בהם נדון במפגשים:
מהי הסיבה לעליה במשקל כפי שאתם, ההורים, רואים אותה? איך הילד מתמודד עם תסכול/מצוקה?
אילו רגשות מנהלים אתכם בדיאלוג מול הילד בנושא האוכל/ האכילה/ המשקל? נבחן ביחד את סדר היום המשפחתי ונחשוב אם נדרש שינוי ומהו. איך לחזק את היכולת של הילד להרגיש רעב/שובע ולווסת את עצמו? איך אתם יכולים לוותר על תפקיד השוטר? אחריות של מי הכמות שהילד/ה אוכל בארוחה? איך לענות לו כששואל אם יכול לקחת עוד? תלמדו איך להעצים לחזק את האחריות שלהם על האכילה שלהם. תקבלו רעיונות לארוחות מזינות ומגוונות, ולשינוי אורח החיים בבית לכזה המקדם בריאות. וממפגש למפגש נקבע יעדים נוספים לשינוי וליצירת בית בריא.
במפגשים הבאים שיהיו בתדירות של שבוע או שבועיים מהמפגש הראשון: נעלה ונדון בקונפליקטים ודילמות שליוו אתכם במהלך השבוע שחלף ונציע דרכים לפתרון.
הפעם תעשה עבודת עומק על אחד מהקשיים. אני משתמשת בכלים מעולם הטיפול כמו למשל שיטת העבודה של ביירון קייטי או התמקדות. חשוב להבין שמה שקורה עם הילד ומול הילד קשור לעולם הפנימי שלכם, והורים שמוכנים להסתכל פנימה ייצרו שינוי עמוק בר קיימא. גם עבורם וגם עבור הילד.
מפגשים נוספים – בהתאם לצורך: דיוקים ודיונים על התהליך.
שאלות ותשובות
האם הילד/ה יכול או צריך להגיע למפגש?
רוב ההורים היו רוצים שהילד יגיע לטיפול ולתת לו אחריות . יחד עם זאת לעיתים ששמים על ילד קטן גם אם בוגר, אחריות כזו, עשויה לגרום לנזק. במיוחד במדובר בילדים קטנים.
אז ההצטרפות של הילד למפגשים תהיה תלויה מאד בגיל הילד, במצבו הרגשי והמנטאלי. ההחלטה אם להביא את הילד אליי לפגישות תתקבל במשותף,
בדרך כלל לאחר המפגש השני (לפחות).
חשוב להבין שגם אם הילד לא מגיע פיזית, אתם תקבלו את כל המידע שצריך לעריכת השינוי בבית, כולל את הדרך הנכונה לדבר איתו ולעורר בו מוטיבציה לשינוי.
אפשר לערוך שינוי מהותי ואיכותי שיחזיק לטווח ארוך גם מבלי לשתף את הילדים. בוודאות!
מה קורה במקרה שהילד לא משתף פעולה?
זה ממש בסדר. בדרך כלל אפשרי לעשות תהליך משמעותי גם ללא שיתוף הפעולה שלו.
אם נבין על מה יושבת ההתנגדות של הילד/ה לשיתוף הפעולה נוכל להבין טוב יותר איך לעזור לו. יש כל מיני סיבות להתנגדות אולי שזה צורך רגשי והוא לא יודע איך לתת מענה לצרכים האלה ללא האוכל, אולי הוא מפחד לאכזב…
ולכן לא משנה אם הילד משתף פעולה או לא תהליך משמעותי יכול להתרחש ואתם מוזמנים ללמוד את השיח הבריא ומה כן בכל זאת ניתן לעשות
מה לעשות אם הילד אוכל הרבה שטויות מחוץ לבית?
לעיתים בבית אוכלים ממש בריא ואין נשנושים, אבל הילד נמצא הרבה מחוץ לבית אצל חברים ושם יש מלא גאנק פוד או שהוא קונה או שזה אצל הסבתא…בכל מקרה השליטה במצב הזה מוגבלת יותר, ותהליך של ויסות פנימי ודחיית סיפוקים אפשרי אבל לוקח זמן. צריך ללמוד לעזור לילד איך לדחות סיפוקים, בגיל הזה זה מאתגר מאוד וגם לנו כמבוגרים זה מאתגר ולא תמיד מצליח. עדין יש מה לעשות וללמוד איך לתמוך בו ולעורר בו את המוטיבציה הנכונה ללא רגשות האשם ותחושת הכישלון.