לקראת החג, קיבצתי לכם מספר טיפים מיוחדים

שיוכלו לתמוך בכם בכל אירוע אליו תלכו ויעזרו לכם לאכול במידה הרצויה לכם. שאנחנו יוצאים לאירוע, מסעדה, או ארוחה משפחתית השפע לעיתים מסנוור אותנו וגורם לנו לאכול יותר. יש כל מיני טריגרים וסיבות למה אנחנו נוטים לאכילת יתר.

ככל שנכיר את הסיבות והטריגרים שלנו, נהיה מוכנים לקראתם ונדע איך להתמודד איתם. אחד הטריגרים זה השפע והמגוון. ככל שהשפע והמגוון גדול יותר – כך אנחנו אוכלים יותר. יש לנו רצון לטעום מהכול.

יכול להיות שבבית אנחנו אוכלים מאוד פשוט ולא משקיעים בהכנת האוכל שלנו וכשאנחנו יוצאים בא לנו לחגוג את החיים וליהנות מכל דבר חדש דרך זה שלא נפספס שום מאכל.

אבל ברצון הזה שלנו לא לפספס, גם פספסנו. פספסנו הקשבה לגוף, פספסנו תחושת נעימות, פספסנו בריאות. האם התפנקנו?? גם לא!
אמנם לכמה רגעים היה טעים ולא התמודדנו עם הרצון לאכול, אבל אח"כ נוצרה תחושת כבדות, ואי נעימות שממש רחוקה מפינוק שלא לדבר על רגשות החרטה על האכילה העודפת.

סיבה נוספת לאכילה חברתית היא הפחד שאם לא נאכל זה יגמר. התחרות על האוכל- עשויה להיות סמויה ושאינה סמויה.
ויש לא מעט אנשים שמושפעים מהלהיטות של חבריהם שאוכלים (מודה גם לי בעבר זה היה קורה הרבה)
וזה מכניס לאיזה מתח וללחץ פנימי שיושב על מקום הישרדותי, פחד ממחסור וזה יכול לגרום לנו לאכול גם אם לא ממש רעבים.

אבל במציאות אין באמת סיבה לדאוג לעצמנו גם אם אוכל מסוים יגמר, בינינו- לא נהייה רעבים.

והמתח שנוצר בתוכנו הוא מתח מיותר שנוצר ממחשבה שאינה נכונה.
ובדיעבד אחרי שנגמרה הארוחה ונשארנו עם תחושה נעימה בבטן ובלי חצי קג נוסף. אנחנו נרגיש מרוצים ולא נתחרט למחרת בבוקר. עוד גורם משמעותי שמעודד אותנו לאכילה עודפת זה תחושת ההזדמנות. תחושה של חופש, של הנאה, ויש רצון מאוד גדול ליהנות. כאשר הרצון ליהנות הוא גדול אנחנו נרצה מצד אחד להעצים את זה ע"י אכילה של דברים טעימים ומיוחדים, אולי אוכל שלא כל יום אנחנו אוכלות.

ואז יש באמת תחושה שזה חד פעמי. בבית אין לי. עכשיו זה מיוחד. אבל בינינו עם יד על הלב אין דבר כזה חד פעמי. לאף אחת אין באמת שגרה. החיים שלנו מלאים בשינויים הפתעות, אירועים, חגים….אז זו עוד הזדמנות, ולא ההזדמנות.

שנית, לאכול הרבה זה לא באמת נותן לנו חופש, אולי זה נותן רגע של ספונטניות אבל אחכ עם בטן כבדה ונפוחה יש פחות ספונטניות ויותר כבדות ונאחס. כנ"ל לגבי ההנאה. הנאה רגעית לעומת הרבה רגעים של סבל, זו אינה הנאה שלמה. אז מה לעשות?

8 העקרונות לאכילה חברתית מאוזנת:

1. נתן מענה לצורך.
נזהה את הצורך שלנו לעיתים זה שפע, פינוק, לעיתים זה רוגע,.
למשל אם זה עניין של שפע ואולי בבית אנחנו
לא כל כך משקיעים ואוכלים צנוע ופשוט,
אז כדאי להכניס לבית גם יותר גיוון.
ומאכלים מושקעים יותר שאנחנו בחרנו.
נחשוב מה זה שפע עבורנו וניתן את זה לעצמנו.
למשל עבורי שפע זה להזמין מנה בבית קפה ולסיים בשובע ולהשאיר בצלחת.

2. לדבר לעצמנו ולהרגיע את עצמנו.
לומר לעצמנו "אני לא אשאר רעב/ה", "יש שפע לכולם, עדיף לפספס משהו ולא להיחנק ולהתפוצץ". "אני ממש רוצה את הדבר הזה אבל עכשיו אין לי מקום בבטן, אני אקנה לי אותו השבוע בזמן שיתאים לי יותר".

3. שאלת המחץ:
"האם מחר בבוקר כשאני קמה אני אגיד חבל/מזל שלא אכלתי את העוגה ההיא?"-
אם התשובה חבל- אז חד משמעית תאכלו,
אבל אם בבוקר שלמחרת תקומו ותגידו "אוי מזל שאכלתי" – אז שחררו.

4. איך לא לחשוש שיגמרו לכם את האוכל:
לפני שמתחילים לאכול ארגנו לכם צלחת,
וכשהכול כבר "שלכם בצלחת" ואתם יודעים שלא ייגמר לכם,
תוכלו לא להזדרז לאכול.
עכשיו ניתן לאכול לאט ובהנאה.
ולתת לשאר החברים להתחרות על האוכל. כשקצב האכילה ירד זה יאפשר לכם לזהות את השובע. ולעיתים ניתן גם לבקש לארוז הביתה לשים בקופסה. שיישאר למחר, לא חייבים לדחוס הכול עכשיו.

5. תזכירו לכן שאין דבר כזה הזדמנות/חד פעמי.
כל הזמן יש גירוי חדש, חג חדש, יומולדת ….זה לא באמת חד פעמי. היום זה גלידה מחר פיצה, שבוע הבא אירוע חתונה וכו. יש לך אולי הזדמנות עכשיו לתרגל שליטה עצמית. הזדמנות להקשיב לגוף שלך ולהיות אוהבת לעצמך.

6. בואו עם סקרנות לאירוע ולא עם החלטות גורפות.
"היום אני לא נוגעת במטוגן" , רק קינוח אחד! הסקרנות תגרום לכם להיות בנוכחות ולעשות כל החלטה ממקום מדוייק.
וגם ממקום נעים. ההחלטות החד משמעיות מלחיצות ולרוב לא נעמוד בהם. זה כאילו אנחנו נגד עצמנו.

7. תתחברו לגוף שלכם.

תזוזו, תנשמו עמוק, תשאלו את הגוף שאלות.

8. תזכרו שמה שהכי חשוב זה אתם וההרגשה שלכם,
אתם רוצים לרזות כדי להרגיש טוב,
ושהבטן מפוצצת זה לא נעים, אז תעצרו לפני בהקשבה, ותבחרו להרגיש נעים!!

בהצלחה

מתכון לכדורי תמרים לחצי כאן