האם אתה בקהילת "הסובלים"? או ה"מנצחים"?

קהילת ה"סובלים" הלכה והתפתחה לה לאורך השנים והיום היא קהילה מבוססת ואיתנה יש לה אוהדים בכל בית ושכונה. סניפים בכל ישוב וכמעט ואין מקום בעולם אליו בו כף רגלה לא דרכה. היא אפילו די ממכרת. היא מכילה בתוכה את כל סוגי האנשים ובעיקר נשים. אנשים בעודף משקל, אנשים שמנים וגם תתפלאו (או לא) נשים רזות או במשקל גוף תקין שלא אוהבות את איך שנראות, צעירים מבוגרים וזקנים. זוהי קהילה בה אנשים חיים בדיאטה. נקודת המוצא היא שהמשקל הוא הבעיה. ורוב הזמן הם נמצאים במלחמה, נחשו עם מי- עם גופם.

נקודת האור בסיפור היא שיש גם קהילה של מנצחים. ועליה ואיך מגיעים אליה, אדבר בהמשך הכתבה.

מאפייני הקהילה

ה"סובלים" מאמינים כי אם ישנאו את גופם, יגעלו ממנו או יתביישו ממנו, זה יעודד אותם להפחית את המשקל העודף. ויביא את המנוחה ואת הנחלה. "הרי אם נקבל את עצמנו לא נרצה לעשות שינוי" הם אומרים. במרבית הזמן הם עסוקים במחשבות ביקורתיות על גופם, הם מנסים לשנות את עצמם וזמן מועט מאוד מסך חייהם הם גם מצליחים לרדת למשקל הנכסף. אך כאן אליה וקוץ בה, "הגביע" נשאר זמן מועט בידם, ושוב הם עולים לאותו המשקל או למשקל גבוה יותר. ורוב הזמן …אינם מרוצים.
על מנת להשתייך לקהילה עלייך לעשות איזו שהיא דיאטה. דיאטת הספריי/הורמון ההריון, , דיאטת 6 השבועות OMG, דיאטת העוגיות, דיאטת כרוב, דיאטת המלך, שומרי משקל, דיאטת הלחם, מרזי מורית, דיאטת השוקולד, דיאטת 8 השעות ואפילו דיאטת שמעון פרס…

יש כמה כללים ברורים על מנת שתפריט כזה או אחר יכנס להגדרת "דיאטה". עליו להכיל מאפיינים מסוימים של אסור ומותר או מבחינת סוג האוכל או מבחינת הכמויות/קלוריות  או מבחינת השעות. יש דיאטות אחרות שממש קובעות גם מה אוכלים וגם מתי אוכלים.

מאפיינים נוספים על מנת להיות חבר ב"קהילת הסובלים"- על מבצע הדיאטה להיות בעל דימוי גופני נמוך. עם הזמן כיוון שתוצאות הדיאטה אינו מחזיקות לאורך זמן(סטטיסטיקה של 96%), והחבר בקהילה חווה כישלון, האמונה ביכולת לעשות שינוי נפגעת. הסבל מהמשקל העודף הולך וגדל, כיוון שעכשיו יש חוויה קודמת של ירידה במשקל והשאיפה לחזור לשם גדולה יותר מאשר אפילו ממקודם. פחדים מנהלים את האווירה. הפחד מלהשמין והפחד מהאוכל עצמו .יכול להשפיע ברמה של הימנעות מללכת למקומות מסוימים. אכילה עודפת מלווה ברגשות אשם .ובמצב רוח ירוד.

מדיאטה לדיאטה יש פגיעה בחילוף החומרים של הגוף, ואז נהיה כמעט בלתי אפשרי לרדת במשקל. יש יותר דרישה למתוקים- כי האוכל המתוק הפך לאישיו ולכן ליותר מעניין ובנוסף יותר מחשבות על אוכל באופן כללי.
העיסוק באוכל ובאכילה גוזל אנרגיות וזמן רב ובמקום להיות עסוקים בחיים עצמם, עסוקים במחשבות על אוכל. הם עלולים לספור קלוריות, נקודות או גרמים. מה שמחבר אותם לחשוב על האוכל כל הזמן. האנשים בקהילת הסובלים לפעמים מרגישים שאין להם מספיק אנרגיה ולעיתים חווים גם עייפות מרוב שהעיסוק באוכל גוזל את זמנם ומרצם.

יש תחושה של להיות כל הזמן 'על המשמר'. כל הזמן משתדלים. וזה מאוד מעייף ולכן גם יש "נפילות" כי אי אפשר כל הזמן לשמור וכל הזמן להיות בהימנעות ממשהו שאוהבים ורוצים. וכשנופלים אז עלולים ליפול ללופ של שבוע או כמה ימים, עלולים לאכול ברמה של זלילה, ולהרגיש אחכ עוד יותר רע.

קהילת המנצחים

הבשורה הטובה והמנחמת שיש גם קהילה אחרת. והיא מתפתחת לה בשקט בשקט. היא קהילת" המנצחים". בקהילת המנצחים לא עושים דיאטה. חיים אורח חיים בריא  או בריא עד כמה שאפשר. הם הבינו שמה שחשוב זה להיות מאושרים. שדיאטות משמינות ושדיאטות זה לא הדרך לאושר. . הם רוצים להיות מרוצים ומסכימים לאהוב ולקבל את עצמם בכל משקל ובכל מצב.

קהילת המנצחים רוצה לעשות טוב לגוף שלה ממקום של אהבה, הם מבינים שהגוף הוא המקדש לנשמה. והם בוחרים באוכל שיספק את צרכיהם הגבוהים. הם יכולים לשאול את עצמם "מה אני יאכל על מנת שאהיה בריא/אנרגטי/שמח?", הם יבדקו עם עצמם האם הם רעבים לפני האוכל ויקשיבו לגוף, אם הם לא רעבים הם לא יאכלו ואם הם רעבים יאפשרו לעצמם לאכול עד לתחושת שובע נעימה. הם יהנו מהאכילה יאכלו לאט ולא יתנפלו על האוכל. מגיע להם לאכול! מגיע להם להתענג על האוכל! ונחשו מה- הם אוכלים פחות. לא מתוך רצון או החלטה לאכול פחות- ממש לא(זו דיאטה), אלא מתוך מקום שבאמת מקשיב לבטן ומקום פנימי שבאמת מאפשר להם לאכול מה שהם רוצים וכמה שהם רוצים.

מנהלת אותם אהבה לגוף שלהם(לא פחד), אהבה לעצמם, אהבה לצרכים שלהם. הם יכולים לראות שלפעמים הם אוכלים קצת יותר מידי כי הם היו במצב רגשי קשה(למשל עצבנות) והאכילה הרגיעה אותם(השתמשו באכילה על מנת להשיג מטרה מסוימת). הם היו שם בבחירה מלאה ואין בהם ביקורת או כעס על זה, הם נהנו מהאכילה. ומצד שני הם ירגישו את האי נעימות של הבטן ויחשבו טוב בפעם הבאה מה עדיף להם כבדות בבטן או להירגע מהעצבים.

הם בבחירה מלאה. הם לא דוחים את החיים שלהם לרגע שבו יהיו רזים(מתישהו בעתיד הלא ברור), הם חיים את חייהם ממקום של הגשמה מלאה. אם עולה בהם חשש/פחד/עצב או כל רגש לא נעים אחר הם נותנים לו מקום ולא בורחים ממנו. הם מוכנים להתמודד עם דברים שעולים. הם גם משחררים אותם ולא צוברים משקעים. באופן כללי הם אמיצים, מודעים יותר, ואיכות חייהם גבוהה.

טוב להם עם עצמם, והם לומדים לכבד ולהוקיר את גופם ואת הבחירות שלהם. הרבה מאוד פעמים שאדם שעבר מקהילת ה"סובלים" לקהילת ה"מנצחים" והוא אכן היה בעודף משקל הוא יראה שהקילוגרמים העודפים יורדים ממנו ללא כל מאמץ וללא השתדלות מיוחדת. המודעות לגוף וההקשבה לצרכים מווסת את האכילה הרגשית, אין בולמוסים אין אכילה עד פיצוץ אין התעסקות באוכל.

קל להם לשמור על משקל יציב ותקין לאורך זמן כי אין מאמץ. הפוקוס שלהם הוא לא על האוכל אלא על המקור שממנו נובעת האכילה הרגשית. הם סבלנים לתהליך שלהם ומסכימים להיות בדרך ולא רק בתוצאה. הם אוהבים יותר את החיים, נראים ומרגישים טוב יותר.

הודעה שנמצאה זה עכשיו:
"קהילת המנצחים מזמינה אליה את כל מי שרוצה לחבור לשורותיה, למלא כאן למטה את פרטיו ונחזור אליו בהקדם האפשרי"
דרישות קבלה: פתיחות מחשבתית, הסכמה שיהיה טוב, הסכמה ללמוד לקבל את עצמי בכל תנאי, הבנה שדיאטה לא עובדת וטוב לתת צאנס לדרך אחרת. אם את/ה עומדת בתנאים נשמח להכיר אותך ושיהיה לך בהצלחה. תשאיר טלפון או צור קשר. גאיה