למה כדאי לא לאכול בשר

כבר שנים שאנו שומעים את ארגוני זכויות בעלי החיים קוראות להפסיק לאכול בשר, בשם ההתעללות בבעלי חיים וההתנהגות ההומנית. התמונות קשות. זה מפחיד ומכווץ והכי נוח זה להתעלם וגם לחשוב שלא כל העולם על כתפיי. ולהיזכר במעשה טוב שעשיתי לאחרונה…ולהניח את דעתי. לא קל לעצור, להקשיב זה בהחלט מעלה בנו משהו. למה חשוב לנו וכדאי לנו לא לאכול בשר ראשית בשביל עצמינו ושנית בשביל שמירה על כדוה"א. ולר רק עבור החיות המתוקות. מדובר בידע שאינו מספיק גלוי, אך חשוב מעין כמוהו …

מבחינה תזונתית:

המיתוס אומר שתזונה צמחונית/ טבעונית אינה מספקת את כל רכיבי התזונה. ועלולים להתפתח חסרים תזונתיים של חלבון ברזל אבץ ובי 12. אולם רק כאשר במקום לאכול מוצרים מן החי אוכלים גאנק פוד התזונה הצמחונית באמת אינה בריאה. אם משלבים נכון את המזונות ע"פ מחקר סין, תזונה צמחונית היא אפילו בריאה יותר ומסייעת להפחתת סיכון למחלות לב כלי דם וסרטן ועוד.שילוב נכון של מזונות יהיה דגנים יחד עם קטניות והם יספקו לגופנו חלבון מלא.

ההמלצה לצריכת חלבון בתזונה היא כ 15%. בחברת השפע המערבית אנחנו אוכלים הרבה יותר ממה שצריך. עודף חלבון אינו בריא. הגוף לא מסוגל לנצל את עודפי החלבון לאנרגיה, והוא הופך אותם לשומנים ו/או לפסולת חנקנית המכבידה על הכליות ובעודף קיצוני גם על הכבד.
*אדם שגדל כצמחוני גופו מסנתז בי 12 ואין לו צורך בבשר. אדם שהופך צמחוני בגיל מבוגר יותר יצטרך אולי לקחת בי 12 כתוסף. יש הרבה מזונות שמועשרים היום בבי 12 .

מבחינה בריאותית:

רעלים: אנו משפחת בני האדם נולדנו מבחינה אנטומית להיות צמחונים. מבנה הגוף, הציפורניים השיניים ומערכת העיכול שלנו מותאמים לאכילת צמחים וקטניות ולא לאכילת בשר. כאשר חלבון מן החי מתעכל בקיבה שלנו שהחומציות בה לא מספיק חזקה (פי 20 פחות חזקה מאוכלי בשר) ואורך המעי שלנו ארוך פי 4 ממעי של אוכלי בשר, הבשר המתעכל בגוף מפריש ומשאיר בגוף רעלים שונים, הפוגעים בבריאות שלנו.

איבוד סידן: אכילת חלבון מהחי גורמת לחומציות גבוהה בקיבה. הגוף על מנת לסתור את החומצה מפריש סידן. את הסידן הגוף לוקח ממאגרי הסידן שבגוף- העצמות. זה מה שקורה גם באכילת מוצרי חלב.

מחלות לב וכלי דם: גורם תמותה מס' 1 בעולם. אחד הגורמים העיקרים למחלות לב וכלי דם הוא שומן רווי. שומן רווי מגיע רק ממוצרים מהחי. בשרים, מוצרי חלב וביצים. ההמלצה לצרוך מוצרים דלי שומן. אך גם בהם יש שומן רווי והוא מצטבר לנו בעורקים ולאורך זמן גורם לחסימתם. השומן הרווי המזיק יותר הוא המתועש והמעובד- שנמצא בגבינות, באיברים פנימיים. ככל שנאכל באופן טבעי יותר – זה יותר בריא.

סרטן, כימיקלים וחומרים מסוכנים אחרים- בבשרים וגבינות מעושנות יש חומרים קרצינוגנים- מעוררי סרטן. בע"ח חיים המובלים לשחיטה נשמרים בחיים ומפוטמים באמצעות שימוש קבוע בסמי הרגעה, הורמונים ואנטיביוטיקה ו2700 סמים נוספים. דוגמאות: הורמון גדילה(חומר קרציונוגני), ארסן (רעל מסרטן), סודה ניטראטית וסודה ניטריטית (חומרים המוספים לבשר להאטת הריקבון- נותנים לבשר את מראהו האדום, מסרטנים).

חיידקים ומחלות בבשר- עקב הצפיפות הגבוהה והתנאים הבלתי סניטאריים, החיות מקבלות כמויות גדולות של אנטיביוטיקה, השימוש הרב באנטיביוטיקה יוצר באופן טבעי בקטריות חסינות בפני אנטיביוטיקה המועברות לאוכלי הבשר. כאשר החיות חולות, אמורים לפקח על כך פקחים שיפסלו את החיות. פקחי הבשר מנסים לפסול את הבשר הפגוע, אולם בשל לחצים מצד התעשייה וחוסר הזמן, חלק גדול מהבשר אינו נבדק. הפיקוח של המדינה על מזון לבעלי-החיים הוא חלקי בלבד. לכך עלולות להיות השלכות חמורות על בריאות בעה"ח ועל בריאות האדם הצורך מזון מן החי.

**אם בוחרים לאכול בשר אז כדאי ממגדלים פרטיים שלא נותנים הורמונים ואנטיביוטיקה. ולהפחית את הכמות.

מבחינה כלכלית-

זול יותר להיות צמחוני. צמחוני יכול לחסוך עד אלפי שקלים בשנה. אנחנו משלמים יותר ממה שאנחנו חושבים על הבשר- תעשיית הבשר מהווה כוח כלכלי פוליטי רב עוצמה ופרט להשקעה של מיליוני דולרים משלה לעידוד אכילת בשר, היא מצליחה לגרוף גם חלק בלתי צודק ממסינו. הממשלה נותנת תמיכה כספית לתעשיית הבשר כדי שתתקיים. למשל מענקים גלויים, הלוואות בערבויות נוחות וכיוצא בזה. בנוסף, הממשלה מממנת רשת של פקחים כלל ארצית לפיקוח על מחלות בבשר. יתר על כן, כאשר בשר חולה מושמד- הממשלה מפצה את הבעלים בכסף.

מבחינה סביבתית- הענף החקלאי הפוגעני ביותר לסביבה

מים, זיהום ובזבוז – על אף המודעות הכללית בישראל לבעיית המחסור במים, מתעלמים מחלקן של תעשיות המזון מהחי במשבר המים. יש בזבוז עצום במים. כמויות אדירות של מים מושקעות בתהליכי הגידול והעיבוד של בעלי-חיים לצורכי מזון. כדי על מנת לגדל 1 ק"ג קמח דרושים 120 ליטר מים, על מנת ליצר 1 קג בשר דרושים 20,000 ליטר מים – הבדל עצום. כמות המים הדרושה ל"ייצור" קילוגרם דגים עומדת על 17-20 אלף ליטר מים בממוצע, וענף המדגה בישראל צורך מים בכמות השקולה לחמישית מכמות המים, שצורכים כל משקי-הבית בישראל.

השחתת הסביבה– פסולת- מי השפכים והביוב של משחטות מופנים לנהרות ואגמים של מים מתוקים ומקטינים לנו את מלאי המים הטובים אותם ניתן לשתות.
הפרשות בעלי-החיים שמקורן במשקים תעשייתיים מכילות זרחן, מימן, אנטיביוטיקה, נחושת, ארסן וחומרים מסוכנים אחרים, הגורמים לזיהום רב היקף. פסולת ממשחטות היא המקור ליותר ממחצית המזהמים האורגניים הרעילים, המצויים במים מתוקים. בארצות-הברית נמצא, כי פסולת הנוצרת מניצול תעשייתי של בעלי-חיים יוצרת מזהמים בכמות הכפולה מזו שיוצר כל מקור תעשייתי אחר, ופי עשרה מן המזהמים שמפרישים בני-אדם לביוב. הפסולת מזהמת את הקרקע ואת האוויר, חודרת למי-התהום, לבארות, לנחלים ולאגמים, והורגת את החיים המתקיימים בהם. לול ביצים המאכלס 30,000 תרנגולות מפיק כ-40 טונות של פסולת בשבוע, וכל פרה מפרישה צואה ושתן בכמות השווה לזו שמפרישים כארבעים בני-אדם.

מבחינה חברתית-

הקשר לרעב העולמי – תהליך ייצור הבשר הוא כה בזבזני, עד כי יש לו חלק משמעותי ביצירת בעיית הרעב בעולם. מיליוני איכרים במדינות מתפתחות נדחקים מאדמותיהם כדי לפנות מקום עבור גידולי מזון לבקר. מדינות רבות בעולם השלישי מייצאות למערב בשר או או כמויות גדולות של מזון צמחי להאבסת בעלי-חיים, בעוד האוכלוסייה המקומית סובלת מתת-תזונה ומרעב.
יותר מ90% מכלל תוצרת הדגנים משמשת להאבסת חיות משק. מסתבר שהתהליך השימוש בדגנים ליצור בשר הינו בזבזני באורח בלתי רגיל. אנו מקבלים רק 1 קג בשר מכל 16 קג דגנים. יותר ממחצית משטחי החקלאות באמריקה משמשים להאכלת בע"ח. אם האדמה הראויה לעיבוד על פני כדוה"א הייתה מנוצלת למזון צמחוני כדוהא היה יכול בקלות לכלכל אוכלוסיה בת יותר מ20 מילארד נפש. מכאן מצביעים מומחי מזון בעולם על כך שבעיית הרעב בעולם היא במידה רבה מדומה.

כריתת יערות הגשם– כדי לספק שטחי מרעה לתעשיית הבשר, נכרתים יערות גשם באמריקה ובמזרח הרחוק. ב-25 השנים האחרונות הושמדו כמעט מחצית מן היערות הטרופיים של מרכז אמריקה, רובם כדי לספק שטחי מרעה. אך אדמת יערות הגשם אינה מתאימה למרעה. לרוב היא מתבלה תוך 3-8 שנים, והחקלאים ממשיכים לכרות שטחי מרעה חדשים. כריתת יערות הגשם היא כה זולה, עד שאין זה משתלם לשקם שטחים שהדלדלו. העצים שנגדעו לא נמכרים אלא מועלים באש. המחיר האקולוגי של נוהג זה הוא עצום: עשרה קמ"ר של יער גשם מכילים, בקירוב, 1,500 מיני צמחים, 750 מיני עצים, 125 מיני יונקים, 400 מיני ציפורים, 100 מיני זוחלים, 60 מיני דו-חיים ו-150 מיני פרפרים.

אפקט החממה– תעשיית משק החי אחראית לכ-37% מפליטת גזי החממה, כלומר יותר מסך הפליטה המיוחסת לתחבורה. על רקע זה, מוזר השקט היחסי לו זוכה המשמעות האמיתית של אכילת בשר, אל מול העיסוק הבלתי פוסק (והחיוני) בנושא החלופות לשריפת דלקים. תעשיית הבשר אינה קשורה רק לשיהוקי מתאן של הפרות אלא גם לשינוע של הבשר והמוצרים, הקירור שלהם והבישול שלהם שצורכים הרבה מאוד אנרגיה ופולטים הרבה מאוד גזי חממה. בנוסף לכך, כאשר נשרפים עצים בתהליך פינוי שטחי מרעה לבקר, הם פולטים פחמן דו-חמצני רב, שהוא הגורם העיקרי כיום לאפקט החממה. בנוסף לכך, כמות גדולה של פחמן דו-חמצני נפלטת בתהליך הייצור של מזון להאבסת בעלי-חיים. כשמונה ליטרים של נפט נחוצים להפקת קילוגרם של בשר בקר במכלאות פיטום. צריכת הבשר הממוצעת של משפחה בת ארבע נפשות כרוכה בשריפת כ-1,180 ליטרים של נפט; בתוך כך נפלטים לאטמוספירה 2.5 טונות של פחמן דו-חמצני – כמות השקולה לזו הנפלטת על-ידי מכונית בשישה חודשי שימוש ממוצעים. בנוסף לכך, הדשנים המשמשים בייצור מזון לבעלי-חיים פולטים גזים, הגורמים ל-6% מאפקט החממה.

לסיכום,

ייצור בשר מצריך השקעת משאבים רבים ואילו דיאטה צמחונית צורכת הרבה פחות מים, קרקע ואנרגיה…. מכאן שאחד הדברים הטובים ביותר שאפשר לעשות למען הסביבה הוא לוותר על בשר. גם מבחינה הומנית, בריאותית ותזונתית כדאי לנו להפחית את הצריכה ממוצרי בשר.

נכון שקשה לשנות הרגלים, הכי קל להמשיך עם מה שמכירים. לא לקחת אחריות. זה מה שהורס לנו והרס לנו עד עכשיו. אבל אפשר גם אחרת. ליותר ויותר אנשים אכפת. וההבנה היום שיש לנו כוח השפעה גדול. אפילו אם רק לא נקנה מוצר מסוים או נפחית צריכה – יש לנו השפעה. איך נרצה להשפיע?  ויכול להיות ממש פשוט לעבור לתפריט יותר צמחוני. אני אשמח לעזור.

 

 

בבליוגרפיה:
"הטעם שבצמחונות /אדי ראג'
אתר אנונימוס
הספר אוכלוסיה, משאבים סביבה מאת פול ואן ארליך
http://anonymous.org.il/arteco.html
http://anonymous.org.il/art649.html